הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תובענה שעניינה תאונה בין שני רכבים שארעה ביום 20/11/2010 (להלן: "התאונה"). בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין.

התובעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת"), היתה המבטחת בזמנים הרלבנטיים של רכב מסוג מאזדה (להלן: "המאזדה"). במועד התאונה, נהג במאזדה מר מחאמיד עפיף (להלן: "עפיף").

הרכב השני שהיה מעורב בתאונה היה אוטובוס (להלן: "האוטובוס") בו נהג מר מוסטפא אבו עומר (להלן: "אבו עומר") ואשר היה מבוטח אצל הנתבעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

עפיף טוען כי הוא נסע בכביש 6 וביצע עקיפה של האוטובוס מצד שמאל, כאשר לפתע – כאשר היה במקביל לאוטובוס – האוטובוס סטה שמאלה ופגע בו.

אבו עומר טוען מנגד כי הוא נסע בנתיב הנסיעה הימני כאשר לפתע המאזדה סטתה לעברו ופגעה בו, תוך כדי נסיון העקיפה.

לפני העידו שני הנהגים, הוגשו תמונות ומסמכים רלבנטיים.

לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים הבאים :

(א)אין מחלוקת כי המאזדה הית במהלך עקיפה של האוטובוס בעת התאונה, והשאלה היא אם האוטובוס סטה ממסלולו שמאלה או שהמאזדה סטתה ממסלולה ימינה. עדויותיהם של שני הנהגים היו קצרות ופשוטות ולא ניתן לומר בוודאות מי מהשניים מדייק יותר באשר להשתלשלות האירועים. במצב דברים זה – בו העדויות שקולות – דין התביעה להדחות.

(ב)התמונות שהציג עפיף לגבי הפגיעה במאזדה אינן מחייבות את המסקנה לפיה האוטובוס סטה לעברו. ניתן לראות כי המדובר במכה שנגרמה מהחלק האחורי כלפי החלק הקדמי – אך התמונות אינן תומכות דווקא בגרסתו של עפיף.

(ג)התיאור של נהג האוטובוס לגבי המפגש שהיה בין שני הנהגים לאחר התאונה הותיר רושם אמין. לדבריו במהלך המפגש אמר נהג המאזדה כי הוא לא יודע מה קרה לו וכי אולי נרדם. הדברים אמנם הוכחשו – אך הם הועלו על הכתב על ידי נהג האוטובוס כבר בהודעה שמסר לחברת הביטוח בסמוך לאירוע, ויש לתת להם משקל מסוים.

(ד)הנתבעת אמנם לא הציגה תמונות של האוטובוס לאחר הפגיעה ואולי הדבר היה מסייע מעט לברר את העובדות, אך התובעת לא הציגה את גרסתה של אשתו של עפיף שהיתה עמו ברכב בעת התאונה. המנעות התובעת מהצגת גרסתה של הנוסעת ברכב (אשר ישבה בצד ימין) תפעל לחובתה.

לכן, התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ על שכמה – והתביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 1,750 ₪ (סכום הכולל מע"מ) תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י' תשרי תשע"ב, 08 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.